Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 14a

גְּמָ' מַאי ''אִיצְטְרוֹבְלִין''? תּוּרְנִיתָא. וּרְמִינְהוּ: הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן אֲלֶכְסִין וְאִיצְטְרוֹבְלִין, מוֹכְסָסִין וּבְנוֹת שׁוּחַ, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אִיצְטְרוֹבְלִין תּוּרְנִיתָא — תּוּרְנִיתָא מִי אִיתָא בִּשְׁבִיעִית?

Traduction

GEMARA: The Gemara analyzes the terms in the mishna: What is the meaning of itzterubalin? This is the plant known as torenita. And the Gemara raises a contradiction from a baraita: The Sages added to the list of plants whose use is prohibited during the Sabbatical Year: Alekesin and itzterubalin, mukhsasin, and benot shuaḥ. And if it would enter your mind to say that itzterubalin is torenita, is there torenita that is subject to the halakhot of the Sabbatical Year?

Rachi non traduit

גמ' תורניתא. מין ארז והיא שטה כדאמר בר''ה (דף כג.):

הוסיפו עליהן. לענין שביעית:

Tossefoth non traduit

תורניתא. פ''ה מין ארז כדאמרי' בר''ה (כג. ושם) בעשרה מיני ארזים שטה תורניתא וקשיא דבסמוך פריך מההיא וכל שאין לו עיקר ופ''ה שאין לו עיקר מתקיים בארץ בימות הגשמים ואי תורניתא ארז הוא הא יש לו עיקר מתקיים ועוד קשיא לפירושו הרי תבואה דאין לה עיקר בימות הגשמים ויש לה שביעית ועוד קשיא אי תורניתא אילן הוא תורניתא הוא דלא מזבנינן הא שאר אילנות מזבנינן והא תנן (לקמן עבודה זרה יט:) אין מוכרין להם במחובר לקרקע דהכי דייק לקמן גבי דקל טב לכך פר''ת דתרי גוונא תורניתא נינהו וההיא דהכא הוא מין אדמה כעין כבריתא פי' גפרית שאין לה עיקר שורש בקרקע לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אבל תבואה יש לה עיקר בימות החמה ומשום הכי פריך עלה מההיא דשביעית וכה''ג פריך בשבת פרק ר''ע (שבת דף צ.) גבי כבריתא וגם רש''י פירש שם כן שתורניתא דהכא כעין כבריתא:

בנות שוח. לכאורה משמע דפירי גרוע הוא מדהוסיפו עליהם אבל מעיקרא לא הוו נהגו בהו שביעית וכן משמע בריש מס' דמאי (פ''א) דלא נחשדו עליהם עמי הארץ דתנן הקלין שבדמאי השיתין והרימין ועוזרדין ובנות שוח וקשיא דבפ''ק דשבועות (דף יב:
ושם ד''ה כבנות) אמר גבי מותרות קיץ למזבח כבנות שבע לאדם שאוכלין אותם בקנוח סעודה אלמא חשובות נינהו ובנות שבע הם בנות שוח כדאיתא בבראשית רבה (פט''ו) תאנים שאכל אדם הראשון איכא דקרו להו בנות שוח לפי שגרמו שוח לאדם ואיכא דקרו להו בנות שבע שגרמו שבע אבילות לאדם ובפרק ד' נדרים (נדרים דף כז.) נמי גבי הנודר מן הכלכלה והיו בה בנות שבע ואמר אילו הייתי יודע שבנות שבע בתוכה הייתי אומר תאנים שחורות ולבנות אסורות ובנות שבע מותרות מכל הני משמע דבנות שבע חשובים י''ל דודאי בנות שוח פרי חשוב הוא ומה שלא נחשדו עמי הארץ עליהם היינו מפני שיש מהם הרבה והוא מין פרי הגדל ביערים כמו עוזרדין דחשיב בהדייהו גבי קלים שבדמאי לפי שמצוי להם מן ההפקר לא נחשדו שלא לעשר הגדל סביב גנותיהם וסביב פרדסותיהן ולא מפני שהוא גרוע ולגבי שביעית מעיקרא סבור כיון שאין נגמרים בשנה שנחנטים בה כדאמרינן (ר''ה דף טו:) בנות שוח שביעית שלהן שניה לפי שעושות לשלש שנים הוי סברי דלא שייך למיזל בהו לא בתר חנטה ולא בתר לקיטה ולבסוף הלכו בו אחר חנטה ונוהג דין שביעית שלו בשנה שניה של שמטה אכן קשיא דהכא קא מפרש תלמודא בנות שוח תאני חיורתא וכן בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ:) ובפ' ארבעה נדרים שהבאתי משמע דאינם לא תאנים שחורות ולא תאנים לבנות וי''ל דג' מיני תאנים הם שחורות ולבנות הם סתם תאנים ובנות שוח ומאותם בנות שוח יש מהם רעות ויש מהם טובות וברעות מיירי הכא ובמסכת דמאי ולכך קורא אותם בנות שוח שתולה הקלקלה במקולקל אע''פ שמהם לא אכל אדם כי אם מן הטובות והם אותם בנות שבע דמיירי בהו בשבועות ובנדרים כי מסתמא אדם הראשון מן הטובות אכל ור''ת היה מפרש דגרס הכא גבי שביעית מוכססין בנות שוח ולא גרס ובנות שוח והוא מין בנות שוח ולא בנות שוח ממש ואותו פרי הוא גרוע ומביא ראיה מפ''ק דבכורות (דף ח. ושם) דאמרינן התם הארי והדוב והנמר והברדלס עיבורן ג' שנים וכנגדן באילן בנות שוח נחש ז' שנים ולאותו רשע לא מצינו חבר וי''א מוכססין בנות שוח ופירש''י שם שהוא מין בנות שוח ולא בנות שוח ממש:

וְהָתְנַן: ''זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִיקָּר — יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית, וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר — אֵין לוֹ שְׁבִיעִית''! אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא: פֵּירֵי דְּאַרְזָא, וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פֵּירֵי דְּאַרְזָא.

Traduction

The Gemara explains: But didn’t we learn in a baraita that this is the principle: Anything that has a root and grows is subject to the halakhot of the Sabbatical Year, and anything that does not have a root is not subject to the halakhot of the Sabbatical Year? If so, torenita, which has no roots, is not subject to the halakhot of the Sabbatical Year, and therefore it cannot be identified as itzterubalin. Rather, Rav Safra says: What is itzterubalin? It is the fruit of the cedar tree. And similarly, when Ravin came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Elazar says: Itzterubalin is the fruit of the cedar tree.

Rachi non traduit

כל שאין לו עיקר. להתקיים בארץ בימות הגשמים כגון קישואין ודילועין וכיוצא בהן:

אין לו שביעית. ומותר לעשות מהן סחורה ואינו מצווה להפקירן:

פירי דארזא. גלנ''ט:

Tossefoth non traduit

פירי דארזא. פ''ה גלונין והוא מאכל חזירים ורשב''ם בשם רש''י פירש פירות אילן שקורין פין ויש בו גרעינין ואינו ראוי לאכילה וניחא כי גם במס' ר''ה (דף כג. ושם) פירש''י תורניתא פין ושם מדבר בגוף הארז וכאן בפירות והאי דקאמר בב''ב (דף פ:

ושם ד''ה מה) ארז אינו עושה פירות ודאי אותו ששמו ארז אינו עושה פירות וזה שמו שטה:

בְּנוֹת שׁוּחַ — אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּאֵינֵי חִיוָּרָאתָא. וּפְטוֹטָרוֹת — אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן שָׁנוּ.

Traduction

The mishna includes benot shuaḥ among the items one may not sell to a gentile. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: These are white figs. The mishna states: And petotarot. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: This is not another type of fruit; rather, the mishna here taught that the sale of the various fruits listed in the mishna is prohibited only when they are sold with their stems, not if they have been pruned.

Rachi non traduit

בפטוטרותיהן שנו. פטוטרות דמתני' לאו מין הוא באפי נפשיה אלא ה''ק אין מוכרין להן כל אלו איצטרובלין ובנות שוח בעוקציהן לפי שתולין אותן בפני עבודת כוכבים ודרכן לעובדן בכך:

לְבוֹנָה — אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לְבוֹנָה זַכָּה. תָּנָא: וּמִכּוּלָּן מוֹכְרִין לָהֶן חֲבִילָה, וְכַמָּה חֲבִילָה? פֵּירֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא: אֵין חֲבִילָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשָׁה מָנִין.

Traduction

The mishna taught that selling frankincense to gentiles is prohibited. Rabbi Yitzḥak says that Rabbi Shimon ben Lakish says: The mishna is referring specifically to pure frankincense, which is used as incense for objects of idol worship. A Sage taught: And with regard to all of these items whose sale is prohibited, one may sell to gentiles a large bundle of merchandise, as it is clear that the gentile intends to sell the merchandise rather than sacrifice it to his object of idol worship. And how much does such a bundle weigh? Rabbi Yehuda ben Beteira explained: For the purposes of this halakha, no bundle is less than the weight of three hundred dinars.

Rachi non traduit

לבונה זכה. מין לבונה היא:

שלשה מנין. משקל שלשת מנין דהא ודאי לסחורה קא מכוין:

וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָזֵיל וּמְזַבֵּין לְאַחֲרִינֵי וּמַקְטְרִי! אָמַר אַבָּיֵי: אַ''לִּפְנֵי'' מִפַּקְּדִינַן, אַ''לִּפְנֵי'' דְּ''לִפְנֵי'' לָא מִפַּקְּדִינַן.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But let us be concerned lest the buyer go and sell these items to another gentile, and they sacrifice them. Abaye said in response: This scenario is certainly possible, but we are commanded only not to ''place a stumbling block before the blind'' (Leviticus 19:14), i.e., one may not be the direct cause of a gentile’s idol worship. We are not commanded not to place a stumbling block before one who may subsequently place it before the blind.

Rachi non traduit

אלפני מפקדינן. על לפני עור אנו מצווין שלא ליתן מכשול בדבר האסור לו וכל הני דאסרינן לזבוני להו משום לפני עור לא תתן מכשול דבן נח מוזהר על עבודת כוכבים:

אלפני דלפני. כגון הכא דהאי ודאי לאו לעבודת כוכבים קבעי ומשום דלא ליזדבן איהו לאחריני ומקטרי לא מפקדינן למיסר:

וְתַרְנְגוֹל לָבָן. אָמַר רַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב זְבִיד, וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי אָמַר רַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי זֵירָא: ''תַּרְנְגוֹל לְמִי'' — מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן, ''תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי'' — אָסוּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן.

Traduction

§ The mishna teaches: And it is prohibited to sell a white rooster to a gentile. Rabbi Yona says that Rabbi Zeira says that Rav Zevid says the following ruling; and there are those who teach merely that Rabbi Yona says that Rabbi Zeira says it. If a gentile says: Who has a rooster, without specifying any particular type, it is permitted to sell him a white rooster. But if he says: Who has a white rooster, it is prohibited to sell him a white rooster.

Rachi non traduit

מותר למכור לו. לעובד כוכבים תרנגול לבן כיון דלא אידכר לבן לאו לעבודת כוכבים קבעי:

תְּנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוֹכֵר הוּא לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּקָאָמַר: ''תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי, תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמֵי'' — אֲפִילּוּ בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין נָמֵי לָא!

Traduction

The Gemara raises an objection to this opinion. We learned in the mishna that Rabbi Yehuda says: He may sell a white rooster to a gentile, provided that it is sold along with other types of roosters. What are the circumstances? If we say that the gentile says: Who has a white rooster, who has a white rooster; in that case one may not provide him a white rooster even if it is sold along with other roosters, as the gentile specified that he wants a white rooster.

Rachi non traduit

אילימא דאמר תרנגול לבן למי. וא''ל ישראל לא מזבנינא לך אלא בהדי אחרינא:

אפילו בין התרנגולין נמי לא. דהא גלי דעתיה דלעבודת כוכבים קבעי ליה וניחא ליה דליזבון שאר התרנגולין בשביל הלבן:

אֶלָּא לָאו דְּקָא אָמַר ''תַּרְנְגוֹל לְמִי, תַּרְנְגוֹל לְמִי'', וַאֲפִילּוּ הָכִי, לְרַבִּי יְהוּדָה, בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין — אִין, בִּפְנֵי עַצְמוֹ — לָא, וּלְתַנָּא קַמָּא אֲפִילּוּ בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין נָמֵי לָא!

Traduction

Rather, is it not referring to a case where the gentile says: Who has a rooster, who has a rooster; without mentioning a white rooster, and even so, according to Rabbi Yehuda if he sells him a white rooster along with other roosters then yes, it is permitted, but selling only a white rooster by itself is not permitted? And one can infer that according to the first tanna, who prohibits the sale of a white rooster, one may not sell him a white rooster even if it is sold along with other roosters. This does not accord with the statement of Rabbi Yona, who rules that if the gentile says: Who has a rooster, without specifying any particular type, it is permitted to sell him even a white rooster.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּאָמַר ''זֶה וָזֶה''.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The mishna is not discussing the case of a gentile who asks for a rooster without specifying its color, as everyone agrees that in such a situation it is permitted to sell him a white rooster. Rather, here we are dealing with a case where the Jew had several different roosters, and the gentile says, pointing to different roosters: Sell me this one and that one, and one of the roosters he chose was white.

Rachi non traduit

הב''ע דאמר זה וזה. מתני' דלר' יהודה בפני עצמו לא ולת''ק לגמרי אסור כגון דמעיקרא אדכר לבן ושחור ואדום הלכך לבן לרבי יהודה בפני עצמו אסור כיון דמעיקרא אדכר והשתא שקיל לבן ואזיל ליה מעיקרא נמי איכוין ללבן והאי דאדכר שחור איערומי אערים דידע הוא דאי שאיל לבן לחודיה לא זבין ליה ישראל ובין התרנגולין מותר דמיגו דשחור לאו לעבודת כוכבים לבן נמי לאו לעבודת כוכבים ורבנן אפילו בין תרנגולין נמי אסור הואיל דקתבע לבן ומיהו תרנגול סתמא בין לר' יהודה בין לרבנן מותר למכור לו תרנגול לבן כרבי זירא:

Tossefoth non traduit

כגון דאמר זה וזה. פרש''י שאמר תרנגול לבן ושחור למי ור''י אומר דמיירי כגון שיש ביד הישראל הרבה תרנגולים לבנים ושחורים וקאמר זה וזה והכי משמע בסמוך דקא אמר אימתי בזמן שאמר תרנגול זה לבן משמע דקמיה קאי ורש''י פירש דזה לאו דוקא:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאָמַר ''תַּרְנְגוֹל זֶה לָבָן'', אֲבָל אִם אָמַר ''זֶה וָזֶה'' — מוּתָּר. וַאֲפִילּוּ אָמַר ''תַּרְנְגוֹל זֶה'', גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ — מוּתָּר.

Traduction

The Gemara notes that this explanation is also taught in a baraita. Rabbi Yehuda said: When is selling a white rooster prohibited? It is prohibited when the gentile said: Sell me this white rooster. But if he said: Sell me this one and that one, it is permitted. And even if he said: Sell me this rooster, and he pointed to a white rooster, in the case of a gentile who is preparing a feast for his son or who has a sick person in his house, it is permitted to sell it to him, as it is clear that he wants it for the celebration for his son or for the sick person, not for idol worship.

Rachi non traduit

תניא נמי הכי. כדתרצא רב נחמן דבאומר זה וזה פליגי:

אימתי. תרנגול לבן אסור למכור:

בזמן שאמר תרנגול זה לבן. מכור לי והאי זה לאו דוקא:

אבל אמר זה וזה. אינו מותר למכור לו אלא שניהם יחד. אלמא רבי יהודה בדאמר זה וזה קאי ומשום הכי בפני עצמו לא הואיל ואמר לבן ומדרבי יהודה נשמע לרבנן:

ואפילו אמר תרנגול זה לבן. אם היה עובד כוכבים שעושה משתה לבנו או שיש לו חולה בתוך ביתו:

מותר. דלסעודתו קבעי ליה משום נוי ולחולה נמי קבעי ליה משום רפואה:

וְהָתַנְיָא: גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד. אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ מִיהָא אָסוּר! אָמַר רַב יִצְחָק בַּר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: בְּטַוְוזִיג.

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it taught in a mishna (8a): In the case of a gentile who made a feast for his son, engaging in business is prohibited only on that day, and with that man alone? This indicates that in any event, conducting business on that day and with that man is prohibited. Rav Yitzḥak bar Rav Mesharshiyya said: The baraita is speaking about a picnic [betavuzig], i.e., a social gathering rather than a wedding feast. A mere social gathering does not include the sacrifice of offerings to idolatry.

Rachi non traduit

אינו אסור. לשאת ולתת עמו אלא אותו היום משום דמקריב הוא היום לעבודת כוכבים ואזיל השתא ומודה:

בטווזיג. האי משתה דקתני מותר למכור לו תרנגול לבן לאו במשתה חופת בנו דהא ודאי לתקרובת עבודת כוכבים קבעי ליה אלא במשתה של מריעות שעושין הנערים זה עם זה וקורין קמפרוייש''א דלא חשיב כולי האי שיקריבו לעבודת כוכבים:

תְּנַן: וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים — סְתָמָן מוּתָּר, וּפֵירוּשָׁן אָסוּר. מַאי סְתָמָן וּמַאי פֵּירוּשָׁן? אִילֵּימָא: סְתָמָא דְּקָאָמַר חִיטֵּי חִוָּורָתָא, פֵּירוּשָׁן דְּקָאָמַר לַעֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

§ We learned in the mishna: And with regard to all remaining items, without specification it is permitted to sell them, but with specification it is prohibited to sell them. The Gemara asks: What is the meaning of: Without specification, and what is meant by: With specification? If we say that without specification is referring to a case when the gentile says that he wants white wheat without stating the reason he wants it, and with specification is referring to a case when he says that he will use the wheat for idol worship, why is it necessary for the mishna to teach this halakha?

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source